המאסטר בביואתיקה שואף להכשיר אנשי מקצוע בהתלבטויות אתיות עכשוויות שונות שמגיעות להתקדמות הגדולה בתחום הבריאות, הטכנולוגיות החדשות, החקיקה בנושא זכויות אישיות ותחומי הסביבה והאקולוגיה.
לשם כך הקריירה מאורגנת בארבעה מבנים או גרעיני נושא, שפותחו בשנתיים של לימוד:
ליבה פילוסופית: באמצעות נושאים כמו אתיקה פילוסופית, בסיסים אפיסטמולוגיים, הבנה עצמית של האדם, מתייחסים לזרמים הפילוסופיים הקלאסיים והעכשוויים המספקים כלים לשיקוף אתי. התכנים מכסים את ראשית האתיקה כפילוסופיה יישומית, את תחילתה של הביואתיקה בתיאוריות העקרוניות הקלאסיות שלה, וההשקפות הנוכחיות התמקדו בהגנה על זכויות האדם.
גרעין ביואתיקה יישומית: הנבדקים מפתחים מושגים הקשורים לביואתיקה בפרקטיקה הרפואית, הן בתחום הבריאות והן במחקר; התקדמות החקיקה, העבודה בוועדות הביו-אתיקה, המימדים החדשים של האחריות הרפואית והמסמכים הנלווים לה כגון הסכמה מדעת והפרוטוקולים לטיפול בנתונים והיסטוריות קליניות. גם הדילמות הגדולות במחקר בתחום הבריאות, מחקר תרופתי וזכויות החולים מתמקדות. היבטים נוספים שעוסקים בגרעין זה הם בעיות מגדריות בתחום החברתי והבריאותי, גישה לבריאות הרבייה, ודילמות סביב הפלות וזהות מגדרית. בגרעין הביו-אתיקה היישומית, גם באופן משלים ומשולב לבעיה, נשקלים עניינים הקשורים לשמירה על איכות הסביבה, אקולוגיה, המשטר המשפטי של משאבי הטבע והממד האתי שלהם.
אתיקה במדעים המיועדת לבריאות במצבי חירום: התואר השני נועד גם להתקרב לדילמות הגדולות הקשורות לביוטכנולוגיה והשלכותיהן ברמה האזורית או העולמית. זה מתעמק גם בהשלכות המחקר האפידמיולוגי ובצורך בתגובות יעילות למצבי חירום כמו מגיפות, מגפות, כמו גם הצורך לייצר ידע בתקופות של משבר אפידמיולוגי כדי להשיג התקדמות בלתי הולמת לטובת האנושות, הכל בתוך המסגרת המגנה על זכויות האדם.
